בְּיָמִים שֶׁל חֶסֶד, לֹא יוֹדַעַת מֵאַיִן, הָיָה לִי חֶבֶל.
חֶבֶל שָׁוֶה, עָבֶה, אָרֹךְ.
בַּדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁל הַשִּׁעוּר כְּבָר הַגּוּף נִדְרָךְ, הָרַגְלַיִם מְדַגְדְּגוֹת.
כָּל כָּךְ קְצָרָה הַהַפְסָקָה וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה צָרִיךְ לְהַסְפִּיק בָּהּ:
קֹדֶם כֹּל לִתְפֹּס לִפְנֵי הַבָּנִים אֶת הַמִּגְרָשׁ הַגָּדוֹל,
לְסַדֵּר תּוֹר,
לְנַדֵּב שְׁתֵּי מִתְנַדְּבוֹת עוֹמְדוֹת שֶׁיְּגַלְגְּלוּ
וְאָז כַּמַּלְכָּה שֶׁהָיִיתִי בַּיָּמִים הַהֵם, זוֹ שֶׁהחֶבֶל שֶׁלָּהּ,
אַחֲרֵי וִכּוּחִים,
סִדּוּרִים,
צְעָקוֹת וּבֶכִי,
הִגִּיעַ הָרֶגַע הַמְּיֻחָל.
הָרִאשׁוֹנָה (אֲנִיייי !!!!!)
מַכְרִיזָה עַל הַבְּחִירָה:
אֵשׁ שְׁנַיִם בַּזְּמַן – בְּנִגּוּן הוֹלֵם –
הַשִּׁין שֶׁל הָאֵשׁ וְהַשִּׁין שֶׁל הַשְּׁנַיִם מִתְחַבְּרוֹת לְאַחַת
וה-מָן שֶׁל הַזְּמַן חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ בְּקֶצֶב הַחֶבֶל
בֵּין מְחַקֶּה לְמַכְתִּיב אֶת הַקֶּצֶב:
אֶשְׁשָׁנַיִם בַּבַּבַּבַּבַּבַּבַּבַּזְּמַן מָן מָן מָן
כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
הִתְאַרְגְּנוּת,
סִדּוּר,
מַשָּׂא וּמַתָּן,
דִּיּוּנִים חִיצוֹנִיִּים וּפְנִימִיִּים (לְהַתְחִיל עִם שְׁנַיִם בִּזְמַן אוֹ אֶחָד וְהַפְסָקָה?)
בִּשְׁבִיל דַּקּוֹת סְפוּרוֹת בָּהֶן
מַצְלִיחִים לְהַחְזִיק אֶת הָרוּטִינָה
עַד שֶׁמִּישֶׁהִי נִפְסֶלֶת,
נוֹפֶלֶת,
מוֹעֶדֶת,
דּוֹרֶכֶת עַל הַחֶבֶל
וְכָל הַהִתְאַרְגְּנוּת מַתְחִילָה מֵחָדָשׁ.
בְּקֹשִׁי מַסְפִּיקוֹת שְׁלוֹשָׁה סְבָבִים וּכְבָר
הַצִּלְצוּל מְנַגֵ’ס וְקוֹרֵא לָנוּ לַחְזֹר לַכִּתָּה.
גַּם הַיּוֹם, אַחֲרֵי עַשְׂרוֹת הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ,
אֲנִי מַרְגִּישָׁה אֶת הַחִיּוּךְ פּוֹשֵׁט לִי בְּכָל הַגּוּף
כְּשֶׁאֲנִי תּוֹהָה אִם הָיִיתִי בּוֹחֶרֶת שְׁנַיִם בַּזְּמַן אוֹ אֶחָד וְהַפְסָקָה,
אִם רַק הָיָה לִי חֶבֶל
וּמִי שֶׁיְּגַלְגֵּל
וְעוֹד כַּמָּה בָּנוֹת שֶׁיִּקְפְּצוּ אַחֲרַי כְּדֵי שֶׁנַּסְפִּיק לְהַגִּיעַ לִשְׁתַּיִם בַּזְּמַן
וְרַגְלַיִם קוֹפְצוֹת,
גּוּף מְהֻדָּק,
שִׂמְחַת יַלְדוּת טְהוֹרָה.
אִם אַךְ.