זֶה הָיָה מַכְשִׁיר מֻפְלָא,
לֹא מַמָּשׁ שַׁיָּךְ אֲבָל מַמָּשׁ מִשְׁתַּלֵּב.
עַל הַקִּיר בַּפְּרוֹזְדוֹר, לֹא בְּדִיּוּק מוּל הַמִּטְבָּח אֲבָל בּוֹאֲכָה חֲדַר הַמְּגוּרִים
גָּבוֹהַּ מֵעַל כֻּלָּם נִצָּב שְׁעוֹן הַקּוּקִיָּה שֶׁל סַבָּא.
שְׁנֵי אִצְטְרֻבָּלִים נִתְלוּ מִמֶּנּוּ,
שְׁמַנְמַנִּים וּכְבֵדִים.
עוֹשִׂים דַּרְכָּם מַטָּה אוֹ מַעְלָה,
כְּבָר לֹא זוֹכֶרֶת.
עֵץ מָהָגוֹנִי מְהַוֶּה קֻפְסַת תְּהוּדָה מֻשְׁלֶמֶת
וְגֻלַּת הַכּוֹתֶרֶת:
הַקּוּקִיָּה

בְּכָל מַחֲצִית הַשָּׁעָה
הָיְתָה מְגִיחָה מִכּוּכָהּ
וּמַצְהִירָה:
קוּקוּ

אִם זָכִינוּ לִהְיוֹת אֵצֶל סַבָּא וְסַבְתָּא בַּצָּהֳרַיִם מֻקְדָּם,
הָיִינוּ זוֹכִים לַמּוֹנוֹלוֹג הַמָּלֵא:
קוּקוּ,
קוּקוּ,
קוּקוּ
וְכָךְ עַד שְׁנֵים עָשָׂר הַקּוּקוּאִים.

הַכֹּל נֶעֱצַר לְמִשְׁמַע הַקּוּקִיָּה,
אֲנַחְנוּ הַיַּלְדוּת הָיִינוּ מִתְאַסְּפוֹת
(כַּמָּה שֶׁשְּׁתַּיִם שָׁלוֹשׁ יְלָדוֹת יְכוֹלוֹת לְהִתְאַסֵּף בְּדִירַת שְׁנֵי חֲדָרִים, קוֹמָה שְׁנִיָּה בְּלִי מַעֲלִית)
וּבוֹהוֹת מְכֻשָּׁפוֹת בְּקוּקִיָּה.
אֵיךְ הִיא יוֹדַעַת כַּמָּה לִסְפֹּר?
אֵיךְ הִיא לֹא מִתְעַיֶּפֶת?
וּמָה, וְזוֹ הָיְתָה הַתְּהִיָּה הַגְּדוֹלָה מִכֹּל:
מָה הִיא עוֹשָׂה שָׁם בִּפְנִים כָּל שְׁאָר הַזְּמַן?

מִצַּד אֶחָד, חַיִּים קַלִּים הָיוּ לָהּ, קוּקוּ אֶחָד כל מַּחֲצִית הַשָּׁעָה
וְעוֹד כַּמָּה קוּקוּאִים בְּשָׁעוֹת עֲגֻלּוֹת.
אֲבָל הַדְּרִיכוּת,
הַמַּעֲקָב הַקַּפְּדָנִי אַחֲרֵי מְחוֹגֵי הַשָּׁעוֹן הַנְּחוּשִׁים,
הַמֶּתַח
27
28
29
Ready?
Steady?
GOOOOO

מִדֵּי פַּעַם הָיָה הַשָּׁעוֹן מְרַחֵם עַל הַקּוּקִיָּה,
מֵאֵט אֶת צְעָדָיו
וּמַתְחִיל לְהַתְווֹת אֶת זְמַנּוֹ בְּעַצְמוֹ.
אוֹ אָז, הָיָה סַבָּא
וְרַק סַבָּא
(וְלֹא, אַתְּ לֹא יְכוֹלָה,
רַק לְסַבָּא מֻתָּר)
עוֹלֶה בְּרֹב טֶקֶס עַל השְׁרַפְרַף
וּמוֹתֵחַ בַּעֲדִינוּת אֶת הָאִצְטְרֻבָּלִים שֶׁהִגִּיעוּ כִּמְעַט עַד לָרִצְפָּה
לְאַט,
בְּמַעֲלֵה הַקִּיר
עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל כּוּר מַחְצַבְתָּם
וְיָכְלוּ לְהַתְחִיל שׁוּב אֶת הַמַּסָּע מַטָּה.

וְלַמְרוֹת שֶׁהָיְתָה לָהּ אֶתְנַחְתָּא קַלָּה,
וְלַמְרוֹת שֶׁאוּלַי נַעֲמָה לָהּ שְׁבִירַת הַשִּׁגְרָה
הִיא תָּמִיד נִשְׁמְעָה לִי יוֹתֵר שְׂמֵחָה בַּקּוּקוּ הַבָּא.
הַסֵּדֶר חָזַר,
הָעוֹלָם הִתְיַצֵּב.
קוּקוּ