מִשְׁמֶרֶת
“כאן מפקדת כוח המשטרה,
אתם חוסמים את הכביש וזו הפגנה בלתי חוקית.
אם לא תתפנו תוך שתי דקות,
נפנה אתכם בכוח”
שתיקה מלחששת.
“את רוצה לזוז מהכביש?” שאלתי את אמא
קצת חוששת עבורה,
קצת מדמיינת
איך נראה פינוי משטרה
נכון שיש לי אמא נמרה
אבל, עם כל הכבוד,
הנמרה לא צעירה.
השקט נמתח קצת, נפרע קצת
הקצוות המהמו
ואז
מן המרכז
עלתה שירה:
“מי האיש
החפץ חיים
אוהב ימים לראות טוב.”
שוב ושוב משתפלת
אל הקצוות ומן הקצוות
סביב סביב
שוטפת את כולנו
באנרגיות אחרות
מפוייסות וכואבות.
עוד שעה ארוכה ישבנו
מידי פעם שרנו
מידי פעם קמנו
והשוטרות חיכו בסבלנות
עד תום.