סבתא לילי הקטנה גדולה
03/01/2022
הֲכִי אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַבְּקָרִים.
בַּבֹּקֶר,
סָבְתָא הָיְתָה פּוֹתַחַת אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת, גַּם בַּחֹרֶף
מְאַוְרֶרֶת אֶת הַשְּׂמִיכוֹת
בַּבַּיִת מְנַגֵּן בְּעוֹצְמָהּ הַטְּרַנְזִיסְטוֹר הַקָּטָן שֶׁכֻּוַּן לְרֶשֶׁת א,
מוּזִיקָה קְלָסִית מִתְעַרְבֶּבֶת לִי בַּקֹּר שֶׁחָדַר מֵהַחַלּוֹנוֹת וְנֶעֱצַר בִּשְׂמִיכַת הַפּוּךְ הַכְּבֵדָה שֶׁכִּסְּתָה אוֹתִי עַד צַוָּאר.
סַבָּא כְּבָר הִשְׁכִּים וְיָצָא לָעֲבוֹדָה
וְסָבְתָא, שֶׁבְּתוֹר יַלְדָּה לֹא הֻרְשְׁתָה אֲפִלּוּ לָגַעַת בְּמַטְלִית,
אִבְּקָה וְנִקְּתָה, בִּשְּׁלָה אוֹ אוּלַי יָרְדָה לְצַרְכָנִיָּה לְהָבִיא לֶחֶם שָׁחֹר, אָחִיד.
הַבַּיִת בִּרְחוֹב עַזָּה,
שְׁתֵּי גְּזוּסְטְרָאוֹת,
מַנְגִּינַת הָאוֹטוֹבּוּסִים הַגּוֹנְחִים בַּעֲלִיָּה
וּמוּזִיקָה קְלָאסִית מְרַפֶּדֶת אֶת הַקִּירוֹת.
הָיוּ שָׁם אוֹצָרוֹת טְמוּנִים בַּמְּגֵרוֹת
חֲבִילוֹת עַל חֲבִילוֹת שֶׁל קְלָפִים מִסּוּגִים שׁוֹנִים שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְמַיֵּן אוֹתָם
אוֹ לְשַׂחֵק סוֹלִיטֶייר
עֶפְרוֹנוֹת שֶׁסַּבָּא הֵבִיא מִבֵּית הַחֲרֹשֶׁת
וְשָׁעוֹן קוּקִיָּה מְתַקְתֵּק בָּרֶקַע שֶׁרַק לְסַבָּא מֻתָּר לִמְתֹּחַ אוֹתוֹ.
מִטְבָּח צָנוּעַ עִם שֻׁלְחָן עָלָיו הָיָה נִפְרַס הַלֶּחֶם בִּמְכוֹנַת הַחִתּוּךְ שֶׁל סַבָּא לִפְרוּסוֹת דַּקּוֹת וּמְדֻיָּקוֹת וְאָז נִמְרַח בְּמַרְגָּרִינָה אוֹ בְּרִבָּה.
קְרָאוּט מִתְבַּשֵּׁל עַל הַכִּירַיִם,
קוֹמְפּוֹט קַר בַּמְּקָרֵר
וְקְנֶדְּלִיצְ’קִי שׂוֹחִים בְּרֹטֶב חֶמְאָה מוּמֶסֶת,
בְּזוּקִים בְּקִנָּמוֹן וְסֻכָּר,
מׇרַק עֲדָשִׁים יָרֹק מְסֻנָּן בְּפֻמְפִּיָּה, מְנֻקָּד בְּאִטְרִיּוֹת דְּקִיקוֹת
וְסָלַט גֶּזֶר, מָתוֹק, חֲמַצְמַץ,
עִם טַעַם שֶׁל סָבְתָא.
וְסָבְתָא,
תָּמִיד מְנַסֶּה לִגְרֹם לָנוּ לֶאֱכֹל עוֹד,
לִגְדֹּל עוֹד, לִגְבֹּהַּ,
לִלְמֹד אֶת הַמִּקְצוֹעוֹת שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֶלְצָה לְוַתֵּר.
שְׁנוֹת הַצֶּנַע הוֹתִירוּ בָּהּ חוֹתָם:
הִיא, שֶׁגָּדְלָה עִם צֶוֶת מְשָׁרְתִים,
מְבַשְּׁלוֹת וּמְחַנְּכוֹת,
שֶׁאִבְּדָה הַכֹּל כְּשֶׁהִגִּיעָה לָאָרֶץ,
הָיְתָה צְרִיכָה לִלְמֹד מֵאֶפֶס וְלִשְׂרֹד.
וְהִיא שָׂרְדָה
אֶת הַשּׁוֹאָה שֶׁלָּקְחָה אֶת הַדּוֹדוֹת וְהַהוֹרִים,
אֶת הַמִּלְחָמָה שֶׁהִשְׁאִירָה אוֹתָהּ עִם יַלְדָּה קְטַנָּה בַּבַּיִת וּבַּעַל בִּשְׂדֵה הַקְּרָב,
אֶת הַמַּחְסוֹר בִּשְׁנוֹת הֲקָמַת הַמְּדִינָה,
אֶת הַכְּבִיסָה עַל הַפְּרִימוּס,
הַבִּשּׁוּלִים,
הַנִּקְיוֹנוֹת
וּמִשְׁפַּחַת בַּעֲלָהּ שֶׁלֹּא מַמָּשׁ יָדְעָה אֵיךְ לֶאֱכֹל אוֹתָהּ.
שָׂרְדָה כְּשֶׁנֶּאֶלְצָה לַהֲפֹךְ בְּעַצְמָהּ לְסַפֵק אוֹמֶנֶת סָפֵק מְשָׁרֶתֶת בְּבַיִת אַנְגְּלִי,
שָׂרְדָה אֶת שְׁכוּנַת הַכּוּרְדִּים בָּהּ לֹא מָצְאָה אֶת מְקוֹמָהּ.
שָׂרְדָה כְּשֶׁלֹּא הִכִּירָה אֶת הַשָּׂפָה,
אֶת הַחֹם וְהָאָבָק,
אֶת הַטֶּכְנוֹלוֹגְיָה שֶׁנָּסְקָה לִמְקוֹמוֹת מֻפְלָאִים בְּמַהֲלַךְ חַיֶּיהָ.
הַנְּסִיכָה הַקְּטַנָּה, שֶׁגָּדְלָה עִם שְׁנֵי אַחִים, עִם אֵם מֻעֲרֶצֶת וּבִלְתִּי נְגִישָׁה
עִם עוֹלָם שֶׁל מִנְהָגִים שֶׁנֶּעֱלַם,
הֻשְׁמַד כְּשֶׁהִשְׁאִירָה אוֹתוֹ מֵאָחוֹר וְנָסְעָה לְבַד לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה,
עוֹזֶבֶת הַכֹּל,
יוֹדַעַת בְּעֹמֶק הַלֵּב
שֶׁלֹּא תַּחֲזֹר לִרְאוֹת אוֹתָם עוֹד
וְנוֹסַעַת אֶל הַבִּלְתִּי מֻכָּר,
לְבַדָּהּ.
סָבְתָא לִילִי הַקְּטַנָּה גְּדוֹלָה:
שְׁמִיעָה סֵלֶקְטִיבִית, פְּסַנְתֵּר בַּסָּלוֹן,
חֹסֶר טַקְט עָטוּף בְּנִימוּסִים אֵרוֹפֵּאִים
יוֹשְׁבוֹת יַחַד עַל הַמִּרְפֶּסֶת,
הִיא בּוֹדֶקֶת אִתִּי:
יֵשׁ לְךָ עֶזְרָה?
כֵּן, סָבְתָא
טוֹבָה?
כֵּן, סָבְתָא
וְבַּעֲלֵךְ? הוּא עוֹזֵר?
כֵּן סָבְתָא, הוּא עוֹזֵר.
זֶה טוֹב, הִיא מְהַנְהֶנֶת, הוּא בָּחוּר טוֹב,
לִי לֹא הָיְתָה עֶזְרָה,
הִיא מַפְטִירָה בְּכָל פַּעַם
וְאָז, כְּאִלּוּ סִיַּמְנוּ לְכַסּוֹת נוֹשֵׂא דָּחוּף וְעַכְשָׁיו אֶפְשָׁר לַעֲבֹר הָלְאָה
הָיִינוּ מַפְלִיגוֹת אֶל בֵּית הַהוֹרִים,
אֶל הָאַחִים שֶׁהֻרְשׁוּ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁלְּנְעָרוֹת לֹא נִתַּן,
אֶל הַדּוֹדוֹת
שֶׁהָיוּ מִתְאָרְחוֹת לְחוֹדַשִׁים בְּבֵיתָם,
אוֹפַנִּיִם וַהֲלִיכוֹת עַל שְׂפַת הַנָּהָר,
מַחְלִיקַיִם בַּחֹרֶף בָּאֲגַם,
וַאלְסִים.
אַתְּ יוֹדַעַת לִרְקֹד?
לֹא, סָבְתָא
לֹא לִמְּדוּ אוֹתְכֶם? אוֹתָנוּ לִמְּדוּ.
וְחוֹזֶרֶת,
נִזְכֶּרֶת בִּנְשָׁפִים, בַּמְחַזְּרִים, בַּחֲנוּת חָמְרֵי הַבִּנְיָן שֶׁל הַהוֹרִים, בְּטִיּוּלִים עִם אִמָּא וְדוֹדָה צְעִירָה.
בַּבַּיִת דִּבְּרוּ גֶּרְמָנִית,
הַיְּלָדִים לָמְדוּ צֵ’כִית
וְכָאן לָמְדָה עִבְרִית שֶׁעַד סוֹף יָמֶיהָ לֻוְּתָה בְּמִבְטָא, מְתֻבֶּלֶת בְּבִטּוּיִים בְּגֶרְמָנִית וְצֵ’כִית.
וַאֲנַחְנוּ,
שֶׁרַק אֶצְלָהּ הָיִינוּ גַּלִּית, מִיכַל וְאוּרִית (בַּמְלְעַיְל)
הַדּוֹר הׇחָדָשׁ שֶׁצָּמַח כָּאן,
לֹא לְגַמְרֵי מוּבָנוֹת אוֹ לְגַמְרֵי לֹא מוּבָנוֹת
לְגַמְרֵי לֹא מֵרָצוֹת,
עַצְמָאִיּוֹת,
דַּעְתָּנִיּוֹת,
לֹא מַמָּשׁ לֵיְּדִּיז
בְּמִכְנָסַיִם קְצָרִים (אוֹנְגּוֹטֶסְבִיל, לֹא קַר לְךָ????)
בְּלִמּוּדִים וּמִקְצוֹעוֹת לֹא בְּרוּרִים,
בְּדֵעוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת לֹא מְקֻבָּלוֹת לַחֲלוּטִין,
הִצְלַחְנוּ בְּכָל זֹאת לְהָבִיא לָהּ קְצָת נַחַת.
אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַסִּפּוּרִים,
אֶת הַוִּכּוּחִים חַסְרֵי הַפְּשָׁרוֹת,
אֶת הַצְּחוֹק שֶׁצָּחֲקָה כְּשֶׁהָיְתָה נְבוֹכָה,
אֶת הַבִּקֹּרֶת הַסְּמוּיָה וְהַגְּלוּיָה,
אֶת הַדְּאָגָה הַבִּלְתִּי פּוֹסֶקֶת,
שֶׁנִּתְקָרֵר, נֶחְלֵה, נִצְטַעֵר, נַעֲבֹד קָשֶׁה מִיָּד וְלֹא נַסְפִּיק לָנוּחַ.
אֲבָל הֲכִי אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַבְּקָרִים.