ארוחה משפחתית
עוֹד לִפְנֵי שֶׁלִּמְּדוּ בַּגַּן “אֵיךְ לִשְׁמֹר עַל גּוּפִי”
עוֹד בִּזְמַן שֶׁהָיָה לֵגִיטִימִי לִצְבֹּט לְחָיַיִם וְלִגְנֹב לִטּוּפִים
עוֹד לִפְנֵי שֶׁתִּרְגַּמְתִּי לִי אֶת כָּל הַפְּחָדִים
שֶׁל “מָה יִהְיֶה כְּשֶׁהֵם יִהְיוּ גְּדוֹלִים.”
פַּעַם אַחַת מִזְּמַן,
לִפְנֵי ה Politically Correct,
לִפְנֵי הַ- MeToo#
וּלְגַמְרֵי בִּזְמַן “אַל תַּעֲשִׂי עִנְיָן”
הָלַכְנוּ בְּיַחַד,
מִשְׁפָּחָה מְאֻשֶּׁרֶת,
לַמִּסְעָדָה בִּירוּשָׁלַיִם
עַל הַגַּג לָשֶׁבֶת.
סַבָּא וְסַבְתָּא (זוּג מִכָּל צַד)
דּוֹדוֹת שְׁתַּיִם
וּבַעַל אֶחָד
וְגַם שְׁנַיִם יְלָדִים שֶׁהָיוּ לִי עַד אָז
תּוֹמֵר בֶּן אַרְבַּע
וּבַת שְׁנָתַיִם יוּבָל.
יַלְדָּה יְפֶיְפִיָה, דַּעְתָּנִית, מְהַמֶּמֶת
יַלְדֹּנֶת מְתוּקָה, עִם שִׂמְלָה מִתְנַפְנֶפֶת.
הַמֶּלְצַר הֶחָבִיב, בִּרְצוֹתוֹ לָשֵׂאת חֵן
לֹא הִסֵּס וּבָחַר בָּהּ כְּדֵי לְהִתְחַנְפֵן
תָּפַס וְהֵרִים עַל הַיָּדַיִם גָּבוֹהַּ
בְּלִי לִשְׁאֹל, בְּלִי לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת לִנְגֹּעַ.
מִיָּד הִסְתַּמַּרְתִּי כְּמוֹ לְבִיאָה זוֹעֶמֶת
נוֹזֶפֶת,
חוֹטֶפֶת,
כֻּלִּי מְחֻרְפֶנֶת
אֶת הַיַּלְדָּה חוֹטֶפֶת
וְכָל הַמִּשְׁפָּחָה
עוֹמֶדֶת סְבִיבִי,
כֻּלָּהּ מְבוּכָה.
כְּאִלּוּ, מָה?
מָה כְּבָר קָרָה?
בְּסַךְ הַכֹּל רָצָה לִהְיוֹת נֶחְמָד