ידידות שמשנה דבר
“את לא מבינה איזה מדהים זה“,
הרמתי גבה סקפטית.
“מסיבות, חתיכים, ים, כל יום, כל יום מסיבה וכוווולם בריטים שווים.“
כל כך, כל כך רציתי להאמין לה,
איכשהוא בסיפורים שלה
הכל היה ורוד יותר,
מוצלח יותר,
שווה יותר.
איכשהו הדברים הכי מדהימים תמיד קרו לה
ובאמת,
אם אצמד אליה, הם יקרו גם לי, נכון?
אי יווני, ים, שמש, בריטים חתיכים ומסיבות.
היה רק מכשול קטנטן:
בן הזוג שלה נסע עם חברים יום לפני (או יום אחרי) לאותו אי, אמנם בצד השני אבל זה אי קטן והלב גדול.
“לא ניפגש” היא הבטיחה, “הוא בצד שלו ואנחנו בצד שלנו.“
מאוד רציתי להאמין לה,
אבל, אבל, אבל
ללב דרכים משלו,
הכסף מוגבל לי לחופשה אחת
והכי פחות בעולם רציתי
ללכת לחפש חתיכים בריטיים
(הייתי צעירה ולא הבנתי כלום בשומדבר)
באי יווני לבד
ו- Better safe that sorry
אז צרפתי ביטוח – אחותי הקטנה.
זה לא היה אידאלי,
מעולם לא נסענו לבד לחופשה ביחד בלי הורים
אבל מה כבר יכול להיות?
אופציה אחרת לא היתה,
אז ארזתי את הילדה איתנו.
באופן מפתיע מצאנו טיסה לא מאוד יקרה, מלון שנראה חמוד ומזמין ובריכה על רקע ים כחול.
בבוקר הראשון קמנו לגלות שהים אמנם כחול, אבל הדרך היחידה להגיע אליו
היתה ברכב,
המים בבריכה מלוחים
וארוחת הבוקר תפלה.
אבל, חיכו לנו עוד מסיבות וחתיכים שיאפילו על הכל
ולכן בערב הראשון שינסנו מתנינו,
עלינו על אוטובוס(!)
ויצאנו לתור את מאליה,
העיר השכנה,
בה חיכו לנו המסיבות המובטחות.
על פי גוגל, מאליה (Malia) היא:
עיירת חוף תוססת בצפון מזרח כרתים הידועה כיעד מרכזי לצעירים בזכות חיי לילה סוערים, מועדונים וברים.
רק שהעונה במאליה דועכת בחציו השני של אוגוסט, חיי הלילה מתמוססים וכל הבריטים החתיכים חוזרים לכור מחצבתם האפרורי ומשאירים את העיר לתיירים המבוגרים שרק מחפשים קצת שקט.
ערב אחד הספיק לנו להבין שלא חתיכים, לא יער ולא מסיבות.
בערב השני הכריעו הגעגועים את חברתי שוחרת הבריטים ואחרי אינספור התנצליויות ודמעות היא פרחה לחבור אל אהבת חייה הנוכחית.
נשארתי עם אחותי הקטנה.
בלי חתיכים,
בלי רכב,
עם ים בלתי נגיש.
בעודינו משקיפות בעגמומיות על הבריכה המלוחה, פונה אלי הילדה ואומרת: “FUCK THAT”
“באנו להנות ועל אפינו וחמתינו אנחנו נהנה, נהנה ממה שיש”
בימים הבאים,
בין ישיבה על הבריכה לחופים מוזהבים,
בין נסיעה על טוסטוס שכור (בלי רשיון) לנהיגה ברכב שכור (עם רשיון, בלי ביטוח),
מקשקוש לשיחות שזרמו אל תוך הלילה הפכנו מאחות קטנה ואחות גדולה לחברה וחברה.
אחותי הקטנה (הגדולה) שאיתה פתאום גיליתי שאפשר לדבר על הכל,
על בנים ועל סקס,
על הורים ופסיכולוגיה,
אפשר לנתח את העריקה של החברה ולקבל תובנות
ואפשר פשוט לחטוף התקפות צחוק בלתי נגמרות לתוך הלילה .
נסעתי לחפש חתיכים ומסיבות
ומצאתי את החברה הטובה החדשה שלי,
לכל החיים.